בואו נדבר
למשתמשים היום אין זמן ואין בכלל סבלנות. הם לא יחכו שדף יטען, ולא יתאמצו להבין איך להשלים פעולה באתר. אם המסר לא ברור – הם פשוט ממשיכים הלאה. וזה לא נגמר רק באתרים – פרסומות בפייסבוק, דפי נחיתה, באנרים – כולם נמדדים באותה יחידה אכזרית: שניות בודדות של תשומת לב.
🔹 האתגר שלנו?
ליצור חוויה כל כך אינטואיטיבית, ברורה ומשכנעת, שהמשתמש לא יצטרך לחשוב – אלא פשוט לפעול.
📌 כי בעולם הדיגיטלי של היום, אם לא תפסת – נעלמת. 🚀
אז מה קורה באותן 5 השניות הראשונות שבהן הצופה בפרסומת מחליט אם לדלג על הפרסומת ביוטיוב/פייסבוק/טיקטוק או להמשיך לצפות, המוח שלו עובר תהליך עיבוד מידע מהיר מאוד, שמבוסס על תשומת לב, עניין, והערכה מהירה של הרלוונטיות.
🧠 מה קורה במוח של הצופה באותן 5 שניות?
📍 קשב סנסורי (Sensory Attention) – חצי שנייה ראשונה
- המוח קולט את הגירוי הוויזואלי והקולי: צבעים, תנועה, מוזיקה, קול הדובר.
- מערכת הקשב הקדמית (Frontal Cortex) מחליטה אם להקדיש משאבים נוספים לצפייה או להמשיך לדפדף.
⚡ סינון והחלטה מהירה (Filtering & Relevance Check) – שנייה 1-2
- המוח מחפש אותות רלוונטיים: האם זה קשור למה שמעניין אותי?
- האם הפרסומת פונה אליי אישית? – אם לא, המוח מסווג אותה כרעש לא רלוונטי.
- אם הצופה מזהה מיד מסר מכירתי ולא ערך או עניין אישי, הוא ייטה ללחוץ “דלג”.
🚀 תגובה רגשית מיידית (Emotional Trigger) – שנייה 2-3
- מופעלים מרכזים רגשיים כמו האמיגדלה, שמחליטים אם הסרטון מעורר רגש חזק (הפתעה, צחוק, הזדהות, מתח).
- אם אין טריגר רגשי – המוח מאבד עניין.
🧠 קבלת החלטה מודעת – שנייה 3-5
- המוח מחליט האם שווה להשקיע עוד זמן בצפייה או לדלג.
- אם הפרסומת נתפסת כמסקרנת, מבדרת או שימושית – הסיכוי להמשך צפייה גדל.
- אם היא לא ברורה או גנרית מדי – היד אוטומטית זזה לכפתור “דלג”.
התהליך הראשון במוח
📍 קשב סנסורי (Sensory Attention) – חצי שנייה ראשונה
המוח קולט את הגירוי הוויזואלי והקולי: צבעים, תנועה, מוזיקה, קול הדובר.
מערכת הקשב הקדמית (Frontal Cortex) מחליטה אם להקדיש משאבים נוספים לצפייה או להמשיך לדפדף.
התהליך השני במוח
⚡ סינון והחלטה מהירה (Filtering & Relevance Check) – שנייה 1-2
המוח מחפש אותות רלוונטיים: האם זה קשור למה שמעניין אותי?
האם הפרסומת פונה אליי אישית? – אם לא, המוח מסווג אותה כרעש לא רלוונטי.
אם הצופה מזהה מיד מסר מכירתי ולא ערך או עניין אישי, הוא ייטה ללחוץ “דלג”.
התהליך השלישי
🚀 תגובה רגשית מיידית (Emotional Trigger) – שנייה 2-3
מופעלים מרכזים רגשיים כמו האמיגדלה, שמחליטים אם הסרטון מעורר רגש חזק (הפתעה, צחוק, הזדהות, מתח).
אם אין טריגר רגשי – המוח מאבד עניין.
התהליך הרביעי ותגובה פיזית
🧠 קבלת החלטה מודעת – שנייה 3-5
המוח מחליט האם שווה להשקיע עוד זמן בצפייה או לדלג.
אם הפרסומת נתפסת כמסקרנת, מבדרת או שימושית – הסיכוי להמשך צפייה גדל.
אם היא לא ברורה או גנרית מדי – היד אוטומטית זזה לכפתור “דלג”.
איך להשתמש בזה בפרסומות נכון יותר?
1. יש הרבה אנשים שקוראים לזה יצירת הוק= קרס , אנקול מהמילה באנגלית Hook
אבל אני חושב שהיום זה כבר סוג של מילת גנאי מסוימת שאומרת לייצר בכוח משפט מסקרן בהתחלה שמכריח את הגולש להשאר בסרטון על מנת שיבין מה כוונת המשורר.
אז ברשותכם כמו אחד שלמד לימודי קופירייטינג לטלוויזיה אי שם בתחילת שנות ה- 2000
אני מעדיף את הביטוי: לפתוח ב-BANG
כלומר להתחיל עם משהו בלתי צפוי וזה יכול להיות מיליון אפשרויות שונות (שאלה מעניינת, הפתעה, זווית מצלמה מיוחדת, אמירה מרגיזה, קטע ויז’ואלי ללא קול , דמות מאוד ססגונית או מפגש בין הפכים בחור מאוד גבוה וננס).
2. להשתמש בפרובוקציה – “אם אתה עושה את זה – אתה מבזבז כסף!”
“לא איטונג – לא קונה” “הדיאטה היפנית שמשגעת את העולם” ועוד הרבה דוגמאות. ככל שהפרובוקציה מעורר רגש חיובי או שלילי , כך הסיכוי יגבר שהצופה ישאר מול המסך ב – TV או יעצר בפיד.
מחקרים רבים הוכיחו בעבר כי גם אם הפרובוקציה מעצבנת את הגולש או מתסיסה אותו , הוא יצפה בה לפחות בפעם הראשונה במלואה על מנת להבין את כל מכלול הדברים.
3. להדגיש את הבעיה לפני הפתרון – “אתה לא מצליח להוציא לידים טובים? זו הסיבה!”
זוהי שיטה עתיקה בספר השיווק אבל אני ארצה להדגיש כמה דברים. הבעיה צריכה להיות כואבת , אמיתית וצרובה ברגש אמיתי כמו כאב , אכזבה , באסה, תלונה , ייאוש.
נניח ניקח כאב קטן של מישהו שניסה ללמוד בעבר אנגלית ברמה גבוהה ונכשל. יש לו בהיסטוריה שלו ערימה של אכזבות שהוא סוחב איתו : כישלון ללמוד בבית ספר, אחר כך באוניברסיטה, בעבודה , אפליקציות ואולי אחד המתחרים.
להציג את הכאב , לעורר אותו , לא יספיק כדי לעשות את השינוי(SHIFTING) של מעבר ללימודי אנגלית בבית ספר ברליץ לדוגמא. צריך הרבה מעבר לזה.
צריך להתייחס למספר אלמנטים עוד בחלק של ה”כאב” :
– שיטת לימודים שלא התאימה לך
– איכות מורים לא מספקת
– חוסר תרגול מעשי
-חוסר במשוב מספק לדוגמא בתיקון המבטא הישראלי.
– חומר מקצועי לא מלוטש ועוד ועוד.
כעת שמגיעים לחלק השני של הפתרון הוא צריך להשלים את החלק הראשון בצורה מלאה
זוכרים את הכאב הסמוי של כל דובר אנגלית
אתם שואלים אותי מניין האנגלית שלי – מהמקלחת Jerusalem Post.
4. ממשיכים עם הפתרונות:
לדבר ישירות אל הקהל – “אם יש לך עסק קטן, זה בדיוק בשבילך!”
“עצמאיים אם אתם לא משתמשים ב- AI אתם מפסידים כסף”
5. לשלב גירוי רגשי מהיר – הומור, דרמה, דמות שמתחברת לקהל.
מה שנקרא הסלב המצחיק אם זה אדיר מילר שמפרסם את קופת חולים מכבי
או אלי פיניש ומחסני חשמל והמון דמויות נוספות. יקר אבל משתלם.
6. דוגמנית/פרזנטור לא מוכר מבחינה ציבורית אבל המראה שלו מאוד מושך או הסיטואציה בו הוא נמצא מאוד ייחודית.
נתבל קצת בכמה דוגמאות לפרסומות שעושות זאת נכון?
Presentor - Type cast
Problem and solution
בום לפנים... משהו קורה פה .... מה , תיכף נבין.
לצפייה בעוד פרסומות
עם הוקים חזקים הכנסו :https://en.tomahawk.org.il/videos
תגובות: